אפשרויות הקבורה האזרחית בישראל

קבורה אזרחית חלופית מותרת בישראל לנפטרים יהודים החפצים בה על פי השקפת עולמם. היא מתאימה גם לחסרי עדה דתית מוכרת או ליהודים שאינם יכולים להיקבר על פי ההלכה היהודית. לפי החוק הנוכחי, אפשר לבצע את הקבורה בבית עלמין אזרחי או בחלקה מיוחדת שהיא חלק מבית עלמין רגיל. כיום יש בישראל מעל 12 בתי עלמין אזרחיים המפוזרים בצפון, במרכז ובדרום. 

המשרד לשירותי דת אינו עורך מעקב אחר מספר הנפטרים שעוברים קבורה לפי האופציה האזרחית. יחד עם זאת, הטיפול בסוגיה נעשה במשרדים ובגופים שונים כמו:

•         רשות מקרקעי ישראל
•          משרד הפנים
•         המוסד לביטוח לאומי

·         גופי הקבורה המנהלים ומתחזקים את בתי העלמין

קיימת מצוקה מסוימת של קרקעות פניות לקבורה ולכן הוחלט לעודד שיטות המאפשרות ניצול מקסימלי של הקרקע. כך לדוגמא ניתן לבצע קבורה בקומות או קבורה בקיר. הפיתוח של בתי עלמין אזרחיים הוא תוצר נלווה של הדרישה והאינטרס האלו. בנוסף, בשנים האחרונות חלה עלייה בביקוש לקבורה אזרחית.

כיצד מנהלים קבורה אזרחית בישראל?

בני משפחתה של נפטר המעוניינים לנהל טקס אזרחי של קבורה יכולים לפנות לאחת העמותות העוסקות בתחום. ראשית, יש למצוא בית עלמין המאפשר קבורה מן הסוג הזה ולהיעזר בהוראות החוק על מנת ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים. שנית, חשוב לקבור את הנפטר לפי בחירתו כפי שבאה לידי ביטוי בצוואה או בכל דרך אחרת. באופן עקרוני, הקבורה בבתי עלמין אזרחיים ממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי בדיוק כמו קבורה דתית רגילה.

הנושא של קבורה אזרחית בישראל מורכב מכפי שנהוג לחשוב. הוא מערב סוגיות שונות הקשורות להיבטים חוקיים, משפטיים והלכתיים. הדבר החשוב הוא לבצע את הקבורה לפי רצונו של הנקבר ותוך שמירה על כבודו גם במהלך הטקס.