התקף לב בקרב נשים

המתנה לאמבולנס במקרה של התקף לב אצל נשים

30,000 נשים מאושפזות מדי שנה בישראל בשל מחלות לב. למרות זאת, התקף לב נחשב למחלה של גברים מעל גיל 40, ולכן לא תמיד קל לספק את העזרה הנכונה עבור נשים הנמצאות במצב דומה. מחלת לב וכלי דם גורמת מלבד התקף לב אצל נשים גם לבעיות נוספות, כגון:

•           אי ספיקת לב
•           מוות פתאומי
•           שבץ מוחי
•           פגיעה באספקת דם לשאר חלקי הגוף והגפיים

על כל פנים, התקף לב הוא מצב מסכן חיים, ותגובה מהירה היא חיונית לצורך מניעת סיבוכים נוספים.

המאפיינים של התקף לב אצל נשים

על פי מחקרים, נשים פוחות מסרטן השד הרבה יותר מאשר מהתקף לב, וזאת על אף שמדובר על תופעה נפוצה יחסית. בגילאים 65 ויותר יש מספר זהה של התקפי לב אצל נשים ואצל גברים. הביטוי הראשון של מחלת לב מכל סוג אצל נשים הוא תעוקת חזה. זו היא תסמונת הבאה לידי ביטוי בכאב, לחץ או אי נוחות בחזה למשך 5-15 דקות. זהו הבדל משמעותי בין נשים לבין גברים, אשר חווים את הביטוי הראשון של מחלת לב בהתקף לב או מוות פתאומי.

שנית, נשים חוות יותר מגברים התקפי לב שקטים. היעדר הכאבים המוקדמים בחזה הוא כנראה אחת הסיבות לכך שנשים מתעכבות בדרך לקבלת טיפול רפואי. הדרך למנוע נזקים חמורים היא להזמין אמבולנס מוקדם ככל האפשר, ולהקפיד על ביצוע הפעולות הנכונות במהלך ההמתנה.

מה עושים בזמן ההמתנה?

להלן מספר פעולות חיוניות להתמודדות עם התקף לב:

א. החייאה – ביצוע החייאה מתקיים כיום בישראל על פי הוראות משרד הבריאות. בעוד בעבר נהוג היה להמליץ על הנשמה מפה לפה, בשנים האחרונות חל איסור על ביצוע הנשמה ללא אמצעי זהירות ושימוש במסיכת מגן. בכל הנוגע אל ההחייאה עצמה, יש להתמקד בבדיקת הכרה ופתיחת נתיבי אוויר. השלב החיוני והחשוב ביותר של ההחייאה הוא ביצוע לחיצות חזה בקצב של 100 לדקה. לחיצות חזה הן קריטיות במהלך ההחייאה, ויש לבצע אותן היטב.

ב.  תרופות במינון – נשים הסובלות ממחלת לב מחזיקות בדרך כלל במרשמים לתרופות מתאימות. יש להשתמש בתרופות הללו במהלך ההמתנה לאמבולנס, אך להקפיד על מינון נכון. לחץ מיותר או נטילת תרופות בכמות מוגזמת עשויים להביא להרעלה ולהחמרה במצב. בכל מצב של חוסר ביטחון לגבי תרופות מסוימות, יש לוותר ולהמתין עד הגעת הצוות הרפואי.

ג. אספירין – לעיסת אספירין היא דרך מצוינת לדלל את הדם במקרה של התקף לב אצל נשים. האספירין מונע קרישיות יתר, ונטילתו מתבצעת בלעיסה על מנת לשפר את הפרוגנוזה.

לסיכום, נשים צריכות להיזהר מהתקפי לב לא פחות מאשר גברים. מי שנמצא במקום ציבורי יכול להשתמש בדפיברילטור בזמן ההמתנה, בעוד במצבים אחרים חשובים להתחיל עם ביצוע החייאה, לבדוק אפשרות למתן תרופות ולספק אספירין ללעיסה. 

התקף חרדה

התקף חרדה - מה אפשר לעשות בזמן שממתינים לאמבולנס?

הזמנת אמבולנס היא פעולה קריטית עבור התמודדות עם התקף חרדה של בן משפחה, חבר קרוב או כל אדם אחר. יחד עם זאת, רבים אינם מכירים את התסמינים והגורמים של התקפים מן הסוג הזה. בניגוד להתייבשות או התקפי לב, רק חלק קטן מאוד מהאוכלוסייה סובל מהתקפים הנובעים מתוך חרדה. יתרה על כך, התקף מתרחש ללא התראה מוקדמת, ולכן קשה מאוד להתכונן לכך.

חרדה היא הרגשת פחד ממקור לא ברור או ידוע. סיבת הרגשת הפחד עדיין לא מגיעה אל המימד המודע, מה שלא מונע מהגוף להפעיל מנגנון הגנה אבולוציוני. את הסימפטומים של חרדה אפשר לחוש מנטאלית ופיזית. 

יחד עם זאת, בעת התקף חרדה מתעוררות התחושות הבאות:

•           לחץ רב
•           האצת דופק
•           נשימות מהירות
•           רעידות בידיים וברגליים
•           קושי בנשימה
•          תחושת מחנק
•           ערפול בראייה
•           חוסר יציבות

טיפול עצמי או עזרה לאדם החווה התקף

מי שנמצא בקרבת אדם החווה התקף חרדה צריך קודם כל להתקשר ולהזמין עזרה. יש לזכור כי ההתקף נמשך בממוצע 20 דקות, אך ההשלכות שלו עשויות להיות חמורות. מטרת הטיפול היא להרגיש בשלב הראשון את האדם, ולאחר מכן לבדוק האם יש סיבה מסוימת לכך שהוא חווה התקפים מן הסוג הזה. במקביל ובזמן ההמתנה עצמה, כדאי לבצע את הפעולות הבאות גם כאשר חווים את ההתקף לבד:

א. נשימה – חשוב לעודד נשימה עמוקה. פעולה כזו באה לידי ביטוי בנשימה דרך האף והוצאה איטית של האוויר דרך הפה. מומלץ לספור תוך כדי הנשימה, במטרה להפוך את הנשיפה לארוכה יותר מהשאיפה. אדם הנמצא בהתקף חרדה מתקשה לנשום, ולכן יש להתחיל בספירה של 2 בשאיפה, בספירה של 4 בנשיפה, ולאחר מכן להוריד את הקצב בהדרגה.

ב. דיבור ומגע – חלק גדול מההתמודדות עם ההתקף קשור לדיבור ולמגע. יש לעודד את האדם לגעת בעצמו, ואפילו להפעיל מעט כוח. בצורה כזו הוא מבין כי יש גבול למחשבות והתחושות הפיזיות מונעות התפשטות של החרדה. בכל הנוגע לדיבור, קיים קשר ישיר בין עידוד פסיכולוגי והדגשת נוכחות של אדם נוסף לבין שיפור במצב החרדה אצל אדם אחר. במידה והנפגע נמצא לבדו, הוא יכול לדבר עם עצמו במשפטים כמו "הכל בסדר", "אני כאן", "יש עזרה בדרך" ודברים מן הסוג הזה.

ג. קרקוע – החיבור אל הקרקע חיוני בזמן המתנה לאמבולנס. ככל שהאדם החווה את ההתקף חש בטוח יותר מבחינה פיזית, כך יהיה לו קל להתמודד עם החרדה. יש ללכת בבית או בחצר, להוריד את הנעליים, ולגרום למגע ישיר בין כפות הרגליים לבין האדמה.

לסיכום, התקף חרדה הוא לא מצב נעים אך ניתן ואף רצוי להתמודד איתו בעזרת הזמנת אמבולנס והמשך טיפול מול גורמים מקצועיים. בעת ההמתנה לאמבולנס כדאי לשמור על תחושות חיוביות, ולהפעיל אמצעים מלאכותיים לשיפור המצב. 

ממתינים לאמבולנס - התייבשות

התמודדות עם התייבשות בזמן המתנה לאמבולנס

הזמנת אמבולנס ועזרה ראשונה עבור אדם שהתייבש לא תמיד מספיקים על מנת להציל את חייו. ראשית, כדאי להכיר את הרקע ואת הגורמים העיקריים להתייבשות. זהו מצב המתרחש כאשר אנחנו לא שותים מספיק, או לחילופים כאשר איבוד המים מוגבר בצורה מלאכותית על ידי אחת התופעות הבאות:

•           שלשולים
•           הקאות
•           פעילות גופנית
•           מזג אוויר חם
•           כוויות וכוויות שמש

שנית, מאוד חשוב לזהות את סימני האזהרה, ולהזמין את האמבולנס מוקדם ככל האפשר. יש מקרים בהם עיכוב של מספר דקות יוצר נזקים בלתי הפיכים עבור הנפגע, ומקשה את הטיפול מבחינת הצוות הרפואי. הסימנים המוקדמים של התייבשות הם קודם כל ירידה בהפרשת הנוזלים. תינוק הבוכה בלי דמעות, שתן כהה, הפסקת הזעה ועור יבש מעידים על כך בצורה ברורה. גם סימנים כגון כאבי בטן והקאות עם כאבי ראש עשויים להצביע על התייבשות. תסמינים נוספים הם אלו:

•           עור חיוור, מזיע וקר
•           דופק מהיר
•           נשימות מהירות
•           צימאון

יש לפנות מיד לעזרה ולהתכונן אל תסמינים חמורים כגון כאבי שרירים וחולשה, עייפות, טשטוש ואיבוד הכרה.

אין צורך בידע רפואי על מנת לתת טיפול מיידי

יש ארבעה נושאים אליהם חשוב להתייחס כאשר מתמודדים עם התייבשות בזמן המתנה לאמבולנס:

1. החזרת נוזלים – זו היא הפעולה החשובה ביותר.כל עוד המתייבש בהכרה, יש לנסות ולהחזיר אל הגוף כמה שיותר נוזלים. אפשר לעשות זאת באמצעות מנות קטנות של מים או תמיסת רה-הידרציה. זו תמיסה המוכנת על ידי ערבוב של חצי כפית מלח בכוס מים והוספת כף סוכר. תמיסה זו אידיאלית עבור תינוקות וילדים הסובלים מיובש, אולם היא עוזרת גם למבוגרים. במידה והמיובש מקיא מהמים יש להפסיק ולא לחייב אותו לשתות.

2. השכבה בצל – יש להעביר את המיובש אל מקום מוצל ככל האפשר, עדיף בעל אוורור וקירור. כאשר ההתייבשות מתרחשת בשטח, חשוב להיעזר בסביבה הטבעית על מנת ליצור צל מעל המיובש. השכבה בצל עוזרת לגוף להתאושש, ולהשיג בחזרה חלק מהאנרגיה עד שהאמבולנס מגיע.

3. הסרת ביגוד מיותר וביגוד לוחץ – הגוף מאבד חלק גדול מהנוזלים בשל מאמצי הזעה הנוצרים מביגוד מיותר. יש להסיר את הביגוד המיותר ואת הביגוד הלוחץ, אך להיזהר מחשיפה ישירה של המיובש אל השמש.

4. הרטבת פנים וגוף – זו פעולה בסיסית וקריטית אותה ניתן לבצע בכל גיל. יש להרטיב את הפנים ואת הגוף של המיובש בעדינות, תוך כדי מעקב אחר תגובותיו. ההרטבה נועדה על מנת לקרר את הגוף, ולמנוע החמרה במצב.

לסיכום, הדרך הנכונה להתמודד עם מיובש בזמן המתנה לאמבולנס היא בעיקר לא לתת למצבו להידרדר. אפשר לעשות זאת על ידי ניסיון להחזרת נוזלים, השכבה בצל, הסרת ביגוד והרטבת הפנים בצורה עדינה ומבוקרת.